פוסטר מדעי - חמוץ אבל טעים

http://prezi.com/6nbdcd_pfamp/edit/#_

חמוץ אבל טעים

שאלת חקר: מה יקרה למלפפונים אם נכבוש אותם בצנצנת יחד עם החומרים הבאים: רק עם מים, רק עם מים וחומץ, רק עם מים ומלח, רק עם מים חומץ ומלח?

השערה: בצנצנת רק עם המים המלפפון יירקב, בצנצנת רק עם החומץ המלפפון ישנה את צבעו ואולי קצת יירקב, בצנצנת עם המלח יירקב ובצנצנת עם המלח והחומץ המלפפון יחמיץ (כלומר יהפוך למלפפון חמוץ).

כלים וחומרים: צנצנות עם פקק אטום, מלפפונים, חומץ, מלח גס, מים וכף.

מהלך הניסוי:

הכנו ארבע צנצנות של מלפפונים לפי ההוראות הבאות:

•                     צנצנת א' – במים ומלפפון.

•                     צנצנת ב' – 4 כפות חומץ, ומלפפון.

•                     צנצנת ג' – 2 כפות מלח גס, ומלפפון.

•                     צנצנת ד' – 4 כפות חומץ, 2 כפות מלח גס, ומלפפון.

את כל הצנצנות מלאנו במים עד הסוף וסגרנו בפקק אטום.

תוצאות:

·        בצנצנת א' המלפפון נרקב והמים לא צלולים.

·        בצנצנת ב' המלפפון שינה צבעו לצבע ירוק זית וצבע המים לא השתנה.

·        בצנצנת ג' המלפפון נראה ששינה קצת את הצבע אבל המים נראים עכורים, נראה כאילו הצנצנת עומדת להתפקע, כי יש טיפות של מים על הצנצנת ש"יצאו החוצה".

·        בצנצנת  ד' המלפפון שינה צבע לצבע ירוק זית, על המלפפון נראה שיש בועות והמים צלולים ללא עכירות.

בצילומים הבאים ניתן לראות את התוצאות מהיום הראשון ועד היום החמישי.

היום הראשון:

כל הצנצנות כפי שמתואר למעלה.

היום השני:

נראה שהמלפפונים עם החומץ מתחילים לשנות צבע.

היום השלישי:

נראה שהמלפפונים בחומץ ממשיכים לשנות את צבעם ואילו בצנצנת עם המלח נראה שהמים קצת עכורים/לבנים

היום הרביעי:

בצנצנות עם החומץ המלפפון ממשיך לשנות את צבעו, רק שבצנצנת עם החומץ והמלח יש על המלפפון בועות, המים נשארים צלולים, בצנצנת עם המלח המים נראים יותר עכורים וצבע המלפפון משתנה במעט ואילו בצנצנת עם המים המלפפון מתחיל להירקב.

הצנצנת עם המים-רואים שהמלפפון מתחיל להירקב

היום החמישי:

כמו ביום הרביעי בצנצנות עם החומץ, המים ממשיכים להיות צלולים, המלפפון שינה צבעו לירוק זית ובצנצנת שיש בה גם מלח וגם חומץ יש על המלפפון בועות, בצנצנת עם המלח המים ממשיכים להיות יותר עכורים ואפילו מתחילים לנזול טיפות החוצה מהצנצנת למרות שהיא אטומה ואילו בצנצנת עם המים המלפפון רקוב לגמרי, נחצה לשניים.

ביום החמישי גם פתחנו את הצנצנות ובדקנו את הריח והטעם של המלפפונים:

•  בצנצנת רק עם המים היה ריח של ריקבון והמלפפון התפרק כמעט.
•  בצנצנת עם המלח, המלפפון התחיל לשנות את צבעו, היה לו ריח של ריקבון אבל הוא נשאר שלם.
•  בצנצנת עם החומץ היה ריח של מלפפון חמוץ אבל הוא לא היה טעים כמו מלפפון חמוץ שקונים בשימורים.
•  בצנצנת עם המלח והחומץ היה ריח וטעם כמו של מלפפון חמוץ שאנחנו מכירים.

מסקנות: מלפפון מחמיץ יותר מהר עם חומץ, החומץ גם "שומר" על המלפפון מלהרקיב. למרות שהוספנו מלח לחומץ המים נשארו צלולים ולא השתנה צבעם כפי שהשתנה בצנצנת עם המלח בלבד. יכול להיות שהשילוב של החומץ עם המלח מנע את התהליך של עכירות המים. תוספת המלח לחומץ גורמת למלפפון החמוץ להיות טעים יותר.

המלצות לעתיד: בכדי להחמיץ מלפפון עדיף להשתמש גם בחומץ וגם במלח.

טביעת רגל אקולוגית - או מדרך אקולוגי הוא מדד כמותי חד מימדי שנותן הערכה לכמות משאבי הטבע הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה.
יד חמה - טביעת רגל אקולוגית

קיימות - קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק.
יד חמה - קיימות

מפגע סביבתי -

האדם המודרני מייצר פסולת בכמויות הולכות וגדלות.
כל תושב בישראל מייצר מעל שני ק"ג אשפה ביום. במהלך חייו הוא מייצר אשפה בכמות שהיא פי 600 ממשקל גופו כבוגר.
במדינת ישראל, בכל שנה נפח הפסולת מגיע ל- 5 מיליון טון (תכולה של 50 מגדלי עזריאלי בקירוב), והנפח עולה בכל שנה ב- 5%.
ישראל מדורגת אחרי ארצות הברית בנפח פסולת לנפש.
הגורמים למפגע - כמות הפסולת ההולכת וגדלה בתוספת עלייה בצפיפות האוכלוסייה וצמצום השטחים הזמינים, מחריפים את הקשיים בדרך להקמת אתרים חדשים לסילוק פסולת. התוצאה הבלתי נמנעת היא מצוקת נפח הטמנה זמין.

הר הזבל בחיריה.

מעל 80% מהפסולת העירונית מגיע לאתרי הטמנה, תוך זיהום הסביבה ובזבוז משאבי טבע. הפרדת הפסולת העירונית למרכיבים יבשים ורטובים, כמו למשל הפרדת אריזות, תוכל להביא למצב בו 56% מהפסולת ממוחזרת.

מדינת ישראל באיחור רב ממדינות רבות קבלה החלטה לפיה נוכל להפריד פסולת רטובה מיבשה בבתים ולהשליכן למיכלים מתאימים שיוצבו ברחבי הערים והרשויות המקומיות.

לפי חוק, הרשויות המקומיות מפנות פסולת ביתית מבתי התושבים לאתרי אשפה.

בשנת 2005 פרסם המשרד להגנת הסביבה תכנית לטיפול בפסולת. על פי התכנית, מטרת המדינה היא לייצר פחות אשפה, ולהגדיל את מיחזור האשפה, כך שנפח ההטמנה ייקטן.



הממשלה נותנת לרשויות מענקים והלוואות  כדי שיפתחו מערכי טיפול בהפרדה במקור ומערכי מיחזור וניצול אשפה לייצור אנרגיה חלופית.

הרבה רשויות מקומיות הרימו את הכפפה והחלו את התהליך, שעובד בהצלחה.
ראש העין טרם הרימה את הכפפה, למרות שלדעתי רוב האוכלוסיה בראש העין תהיה מוכנה להפריד אשפה ולמחזר יותר אם מיכלי המיחזור יהיו קרובים יותר.

תהליך ההפרדה במקור של פסולת ביתית

http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=israel_recyc&enZone=israel_recyc

http://www.amalnet.k12.il/Sustainability/TopMenu/%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C+%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA+%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA.htm